זכויות עובדים – התנאים הבסיסיים

חוקי המגן מסדירים את זכויות העובדים בישראל ונועדו להבטיח תנאים בסיסיים לכל עובד עוד לפני קיומם של חוזה עבודה אישי, הסכם קיבוצי  או צו הרחבה.

עובד אינו רשאי לוותר על זכויותיו, כאשר גם אם הסכים מפורשות לוותר על זכות כזו או אחרת לצורך עבודה אצל מעסיק מסוים, ויתורו אינו תופס וחוקי המגן הקוגנטיים ממשיכים לחול על יחסי העבודה.

זכויות עובדים בסיסיות

הודעה לעובד– עובד זכאי לקבל הודעת פרטים על תנאי העבודה והשכר בתוך 30 יום ממועד תחילת עבודתו.

שכר מינימום– עובד זכאי לקבל שכר שלא יפחת משכר המינימום היומי, השעתי או החודש מהתעריפים שנקבעו בחוק (לתעריפים המדויקים ניתן לראות בחדשות הרצות באתר).

הגנת השכר– עובד זכאי לקבל את שכרו בסיום החודש ולכל המאוחר עד ה- 9 לחודש העוקב (כך שהאיחור לא נושא פיצויי הלנה). כמו כן, זכאי העובד לתלוש שכר מפורט יחד עם משכורתו.

שעות נוספות– עובד זכאי לתגמול מיוחד בגין עבודתו בשעות נוספות- עובד 5 ימים בשבוע (ומטה)- לאחר 9 שעות עבודה, עובד 6 ימים בשבוע (ומעלה)- לאחר 8 שעות עבודה, עובד לילה- לאחר 7 שעות עבודה. כמו כן, עובד זכאי לגמול שעות נוספות לאחר השלמת 43 שעות שבועיות. עבור שעתיים נוספות ראשונות בכל יום יהיה העובד זכאי לגמול בשיעור 125%, עבור שעות נוספות מעבר לכך יהא העובד זכאי לגמול 150%.

יום מנוחה שבועי– עובד זכאי ליום מנוחה שבועי של לפחות 36 שעות מנוחה רצופות, כאשר ככל ועבד ביום המנוחה יהא זכאי לגמול 150%. באם העובד הועסק בשעות נוספות ביום המנוחה יהיה זכאי לגמול 175% לשעתיים הראשונות ו- 200% לשעות הנוספות מעבר לכך.

דמי חגים– עובד זכאי לגמול בגין 9 ימי חג בשנה (2 ראש השנה, 1 יום כיפור, 2 סוכות, 2 פסח, 1 יום העצמאות, 1 שבועות). העובד זכאי לדמי חגים בעבור חגים שחלו 3 חודשים לאחר תחילת עבודתו, ללא חגים שחלו בשבת, ובתנאי שלא נעדר יום לפני ויום אחרי החג, שלא באישור המעסיק.

חופשה שנתית– כמות ימי החופשה לכל שנה מפורטת בחוק חופשה שנתית, כאשר עובד זכאי ל- 15 ימי חופשה (ברוטו) לשנה ב- 4 השנים הראשונות לעבודתו (עובד 5 ימים בשבוע- 11 ימים נטו, עובד 6 ימים בשבוע- 13 ימים נטו).  יש לאפשר לעובד חופשה בפועל ולשלם לו שכר יומי ולא לצבור כמות של מעבר לשנתיים ימי חופשה, וכאשר עובד מסיים את עבודתו הינו זכאי לפדיון ימי החופשה שנותרו לזכותו.

דמי הבראה– לאחר שנה של עבודה זכאי עובד לדמי הבראה. דמי ההבראה נגזרים מתעריף שנקבע בצו הרחבה (378 ₪ במגזר הפרטי, 421 ₪ במגזר הציבורי) במכפלת ימי הזכאות (5 ימים לשנה הראשונה, 6 ימים לשנים 2-3, 7 ימים לשנים 4-10).

דמי נסיעות– עובד שנדרש לנסיעה לצורך הגעה למקום עבודתו (עפ"י קנה מידה אובייקטיבי- אפילו אם בפועל הינו מגיע ברגל) זכאי להחזר הוצאות נסיעה לפי עלות נסיעה יומית (לתעריף מקסימאלי עדכני ראו בחדשות הרצות באתר) או לפי עלות חופשי חודשי, לפי התעריף המוזל מבין השניים.

הפרשה פנסיונית– עובד (בגיל המתאים) זכאי להפרשה לקופת פנסיה לאחר 6 חודשים, ואם היה לו ביטוח פנסיוני קודם לאחר 3 חודשים רטרואקטיבית לתחילת עבודתו.

הודעה מוקדמת– עובד שפוטר מעבודתו זכאי להודעה מוקדמת בהתאם לוותק שלו במקום העבודה עד מקסימום של חודש ימים (גם עובד המתפטר מעבודתו מחויב במתן הודעה מוקדמת זהה למעסיק).

פיצויי פיטורים– עובד שפוטר מעבודתו או שהתפטר בנסיבות המתאימות  זכאי לקבל מאת המעסיק פיצויי פיטורים שנגזרים משכרו האחרון (עובד בשכר- ממוצע 12 משכורות אחרונות) במכפלת שנות הוותק. על הפיצויים להיות משולמים לעובד בתוך 15 יום מסיום העבודה.

חובת השימוע– זכות זו אינה מוסדרת בחוקי המגן אלא הינה יציר פסיקת בית הדין לעבודה ומשמעותה כי כל עובד (גם במגזר הפרטי) זכאי בטרם פיטוריו להליך שימוע הוגן בו יוזמן לשיחה בצורה מסודרת ותינתן לו האפשרות להתגונן בטרם פיטוריו. אי קיום חובה זו עלולה להוליד לעובד זכות לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין.

 * חשוב לציין כי  ככל שחל על העובד חוזה אישי, הסכם קיבוצי או צו הרחבה עם תנאים יותר טובים ממה שקבוע בחוק יחול על העובד ההסדר המיטיב.