פוליגרף לעובד- האם קביל?

פוליגרף לעובד- הדין בפסיקה

נכון להיום נושא קבילות בדיקת פוליגרף לעובד הינו יציר פסיקות בתי המשפט השונים ומאוד שנוי במחלוקת, ראשית לאור היעדר אמינות הבדיקה ורמת הדיוק שלה, לאור העובדה כי הינה מבוססת על בדיקת לחץ דם, דופק ומוליכות חשמלית של הגוף (הזעה) ותוצאותיה נמדדות בסך הכול ע"י בודק אנושי, ושנית בשל הפגיעה הבלתי מידתית בפרטיות העובד החשוף בפני שאלות ביקורת בלתי רלוונטיות לאותו הליך.

בפסיקה נקבע כי לשם קבילות בדיקת פוליגרף לעובד ע"י המעסיק יש צורך ב- 2 תנאים מצטברים: האחד, כי העובד נתן את הסכמתו המפורשת מראש לעבור את בדיקת הפוליגרף, השני, כי העובד מוכן לשאת בהשלכות של תוצאות בדיקת הפוליגרף כך שניתן יהיה לעשות שימוש בתוצאות הבדיקה בהליכים משפטיים, במידת הצורך.

כלל הוא שממצאי בדיקה כזו לא ישמשו ראיה בהליך אזרחי, אלא אם התקבלה לכך הסכמתם המפורשת של שני הצדדים (ע"א 8987/05 מלכי נ' סבון של פעם (2000) בע"מ (9.10.07); ע"א 4027/97 סולפרד בע"מ נ' עמישי, חברה לשיווק בע"מ ואח', נג(2), 522; ע"א 1742/90 בית חרושת לנרות "שער ציון" נ' אררט חברה לביטוח בע"מ (3.11.94); ע"ע 61/84 ביאזי נ' לוי, מב(1) 446); כאשר הלכה זו אומצה גם בבית הדין הארצי לעבודה- ע"ע 622/07 אגוזי – מדינת ישראל, מיום 6.1.09, כשגם אז תיבחן הסכמת העובד בדקדקנות יתר לפי נסיבות המקרה.

בספרו של כב' השופט קדמי ["על הראיות", כרך שני, 1119 (מהדורה משולבת מעודכנת 2003)] צוינה דרישת "הסכמת בעלי הדין" להגשת תוצאות בדיקת הפוליגרף בהליכים אזרחיים כתנאי מקדמי להגשתם כראיה בבית המשפט, כאשר עוד צוין כי הסכמה זו "חייבת להיות במפורש להגשת התוצאות כראיה בבית-המשפט דווקא; שאין די בהסכמה מסויגת להיבדק לצורכי המו"מ בין הצדדים או כתנאי לחיובו של היריב. יש להבחין, אפוא, בין הסכמה לעריכת הבדיקה לבין הסכמה להגשת תוצאותיה כראיה והכרעת הדין על-פי תוצאות אלו; וכאמור – הסכמה בהקשר זה חייבת להיות מפורשת, ברורה וחד משמעית.

במקרה של סיבה מוצדקת לעריכת בדיקת פוליגרף לעובד נקבע בדין כי על הנבדק לקבל את רשימת השאלות הרלוונטיות מראש, ולעבור עליהן לפחות פעם אחת ללא חיבור למכשיר הבדיקה. זאת כדי להקטין במידת האפשר את תגובות הלחץ הטבעיות של הגוף מעצם העובדה שהוא נתקל בשאלה שעלולה לעלות לו במקום עבודתו.

בע"ע 300228/95 שלמה ויטראול – אבא מרגלית יצור ושיווק דברי מאפה בע"מ, פורסם בנבו, מיום 25.10.06, קבעה כב' השופטת ברק כדלקמן:

"אמת, המערער סירב לעבור בדיקת פוליגרף. ספק אם ככלל בדיקה זו לגיטימית. ספק אם המשיבה רשאית הייתה להעמיד דרישה מעין זו בפני המערער. זאת הן כתנאי לקבלת עבודה והן בדיעבד לשם בחינת חשדות וספקות. דומה הדבר לבדיקות של גרפולוג… מדובר בספק לגבי מהימנות הבדיקה ומאידך בפגיעה בפרטיות… האמצעי של בדיקת פוליגרף פוגע במידה לא מידתית בפרטיות. הפגיעה בפרטיות גדולה ביותר ומן הצד השני ספק אם הבדיקה אכן מדויקת דיה. האם האפשרות שהיא אולי מצביעה על מעילה מספיקה על מנת לפגוע בפרטיות במידה כה גדולה."

חשוב לציין כי בישראל קובע החוק שאין לייחס סירוב של עובד להיחקר בפוליגרף כאינדיקציה לאשמתו של העובד או לעובדה שיש לו דבר מה להסתיר, ונקיטה באמצעי משמעת כנגד עובד אשר סירב לעבור את הבדיקה הינם בלתי חוקית ועלולה להיות מבוטלת ע"י ערכאה משפטית או לגרור פיצוי גבוה לזכות העובד בגין פיטורים שלא כדין (עב' 2971/03 דניאל מלכה נ' שופרסל בע"מ, 21.05.06, אושר בע"ע 415/06 דניאל מלכה נ' שופרסל בע"מ, 15.07.07; עב' (ב"ש) 1154/07 רחמים ראובן נ' תה ויסוצקי ישראל בע"מ, 22.06.09).

פוליגרף לעובד- הדין בחקיקה

השימוש בפוליגרף בעבודה מצוי עדיין בשלבי הסדרה חקיקתית: כך למשל, היועץ המשפטי לממשלה הוציא בשנת 2003 הנחיות ביחס לשימוש הפוליגרף על ידי רשויות המדינה: שם נקבע, כי אין להתיר בדיקת פוליגרף כאשר קיימת דרך אחרת ולגיטימית ומקובלת להשגת מטרות הבדיקה.

כמו כן, ב-17.11.04 פורסמה מטעם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, "הצעת חוק איסור כפיית פוליגרף במסגרת יחסי עבודה, תשס"ה-2004". הצעת החוק כוללת שני הסדרים עיקריים: לגבי מועמד לעבודה – מוצע לאסור באופן מוחלט על בדיקה במכשיר הפוליגרף; לגבי עובד – מוצע לקבוע כי השימוש במכשיר הפוליגרף יהיה מוגבל ביותר, הן מבחינת הנסיבות בהן יוכל המעביד לפנות לעובד ולבקשו להיבדק והן מבחינת התנאים המחמירים המוצעים בהתייחס להליך קבלת הסכמת העובד לבדיקה.

בסעיף 3 הוצעו העקרונות להסדרת בקשה או דרישה של מעביד מעובד להיבדק בפוליגרף. הוצע לקבוע את העיקרון כי יש לאסור על מעביד לבקש או לדרוש מעובדו להיבדק בפוליגרף אלא אם כן מתקיימים כל התנאים שעניינם: המעסיק מבצע חקירת משמעת על-פי דין או עורך בדיקה בעניין מעשה שנעשה במקום העבודה;  המעשה שלגביו מבקש או דורש המעסיק מעובדו להיבדק גרם או עלול לגרום נזק של ממש; קיים חשד סביר באשר למעורבותו של אותו עובד במעשה; אין דרך סבירה אחרת לבדוק את החשד למעורבות העובד במעשה. בנוסף, הוצע לקבוע שורה ארוכה של פעולות הצריכות להינקט, בטרם יורשה המעסיק לבקש מעובד להיבדק בפוליגרף.

פוליגרף לעובד- מהלכה למעשה

לסיכום, במקום עבודה אשר נדרשת בו רמה גבוהה של אמינות מצד העובדים (כגון- עבודה בשירותי בטחון או בבנקים) רצוי להימנע מזימון עובדים בחברה לבדיקות פוליגרף שגרתיות ללא הסכמתם המפורשת מראש וללא כל סיבה מוצדקת.

כמו כן, יש להימנע מנקיטת פעולות משמעת או מניעת קידומם של עובדים אשר מסרבים לעבור את בדיקות הפוליגרף באופן שרירותי, כך שעל המעסיק המבקש לבצע בדיקת פוליגרף לאותו אותו לבסס זאת על נורות אזהרה נוספות המעלות חשד כלפיי העובד וכן לעמוד בכל תנאי הדין לצורך עריכת אותה בדיקה על מנת לשמור על קבילותה בדין.